מה זה בעצם?
אינסולין הוא הורמון שעוזר להכניס סוכר מהדם לתוך התאים (כדי שיהיה להם אנרגיה).
בתנגודת לאינסולין:
הגוף “לא מקשיב טוב” לאינסולין
ולכן הסוכר נכנס פחות ביעילות לתאים.
מה קורה בגוף?
כדי לפצות על זה:
הגוף מייצר עוד ועוד אינסולין
וזה יוצר מצב של:
- אינסולין גבוה בדם לאורך זמן
- סוכר שלא נכנס טוב לתאים
- אגירת אנרגיה במקום שריפה
איך זה נראה בפועל?
- חשק חזק למתוק ופחמימות
- רעב זמן קצר אחרי אוכל
- “נפילות אנרגיה” אחרי ארוחות
- קושי לרדת במשקל למרות דיאטה
- נטייה לשומן בטני
שאלות ותשובות
למה זה מקשה על ירידה במשקל?
כי אינסולין הוא גם “הורמון אגירה” וכשהוא גבוה: הגוף כמעט לא שורף שומן אלא בעיקר אוגר אותו
קשה לגשת למאגרי שומן קיימים
כלומר: גם אם אוכלים פחות, הגוף עדיין במצב “אחסון”
איך זה קשור להורמוני רעב ושובע?
תנגודת לאינסולין משפיעה גם על:
גרלין, > רעב עולה
לפטין, > שובע יורד (עמידות ללפטין)
לכן יש גם רעב פיזי וגם קושי להרגיש שובע
למה זה קורה?
תזונה עשירה בסוכר/פחמימות מעובדות
סטרס כרוני (קורטיזול גבוה)
חוסר שינה
חוסר פעילות גופנית
גנטיקה
מה הבעיה המרכזית?
נוצר “מעגל סגור”:
אוכלים פחמימה
סוכר עולה--> אינסולין עולה--> אגירת שומן + רעב חוזר מהר--> אוכלים שוב
הגוף מתקשה להשתמש בסוכר לאנרגיה ומעדיף לאגור אותו כשומן
ולכן: יש יותר רעב, יותר חשק למתוק ופחות יכולת לשרוף שומן
מה עוזר?
ארוחות עם חלבון + שומן + סיבים (מוריד קפיצות סוכר)
הליכה אחרי אוכל (משפר קליטת סוכר)
אימוני כוח (משפר רגישות לאינסולין)
הפחתת סוכר ופחמימות פשוטות
שינה טובה והורדת סטרס